האם ריבת פומלה היא הפתרון לקורונה?

החיים בצל הקורונה.

אני קוראת לא מעט ניתוחים והשערות על מגפת הקרונה ולמה דווקא עכשיו ולמה בכזו עצמה ומלבד הרצון והתפילה לכך שהיא תעבור מעלינו ולא דרכנו, אני לא יכולה שלא לשים לב לרמזים שהיא נותנת לנו.

לעצור. להתכנס. לא להתפזר all over the place, לצמצם צריכה, לצמצם טיסות, לנסוע פחות ובעיקר מלמדת אותנו להיות יצירתיים ואופטימיים גם כאשר אנחנו נדרשים לעזוב הכל ולחזור ולהתכנס בבית עם הילדים לחודש שלם עד שנוכל כולנו לחזור לשגרה🙏

אני מודה שגם אני נתקפתי בקצת מטרפת הקניות לקראת הבאות ומלבד נייר טואלט, טיטולים ומטרנה לילד, רכשתי בעיקר קמח, כי כמו שגברת מרי אנטואנט אמרה: "אם אין להם לחם שיאכלו עוגות" 🥧

סתם סתם, תכלס קניתי קמח כי אם יש קמח, תמיד אפשר יהיה להכין לחם, לחמניות ומגוון רחב של מיני מזונות, ובעיקר זה פתרון נהדר למלא את הזמן עם פעילות אפיה לילדים (מבטיחה לעדכן תוך כדי תנועה...)

יש משהו בלחץ הקולקטיבי שמסביב שעורר גם אצלי את היצר ההישרדותי המזרח אירופאי, וכשראיתי את קליפת הפומלה על השיש מיד עברה לי בראש המחשבה הקדומה - חייבים לשמר, לנצל את כל הפרי. להכין ריבה לעת מצוא.

אז פתחתי את הרשת וקראתי מספר מתכונים ודרכי הכנה, אך בגלל שהכמות היתה קטנה (פומלה אחת) ולא היה לי מקל וניל (שמומלץ בכל המתכונים), החלטתי לקפוץ למים, לערבב עצות ולעבוד עם מה שיש.

המצרכים:

קליפה מפומלה אחת (או יותר כמובן)

מים

סוכר

מיץ מחצי לימון

קמצוץ קינמון

אופן הכנה:

את קליפות הפומלה קילפתי עם קולפן (בכדי להוריד מרירות) ושטפתי במים.

חתכתי את הקליפות לרצועות בעובי של 1 ס"מ והכנסתי לסיר עם מים להרתחה .

הרתחה ראשונה - 30 דקות

מחליפים מים ומרתיחים שוב 30 דקות .

שוטפים, מכסים במים קרים ומניחים למספר שעות / לילה.

בבוקר שטפתי את הקליפות, סחטתי קצת את הנוזלים והכנסתי שוב לסיר.

חצי כוס מים.

הרבה סוכר - לא מדדתי. שפכתי מעל הקליפות כך שיכסה את הקליפות ואז עוד קצת (כמו שנועה אומרת "אחד לשנה הבאה"). אני מניחה שהיתה שם כמות של 1.5 - 2 כוסות.

בישלתי ברתיחה על אש קטנה כשעתיים.

לקראת הסיום סחטתי מיץ לימון והוספתי קמצוץ של קינמון.

מראש מתנצלת על התמונות - לא הצלחתי לצלם כך שהתהליך יראה מעניין או מגרה, אבל אני יכולה להבטיח לכם שמדובר במעדן מפנק ביותר, שעכשיו צריך רק לקוות שיאשר ממנו קצת גם להמשך הדרך.