ה-רוגלך!

רוגלך או רוגלאך או אולי בכלל רוגל'ה?!

כל כך הרבה שמות לעוגיה הטעימה בעולם!

כבר כמה ימים שאני מנסה להזכר מתי הכל התחיל, מתי בפעם הראשונה הכנתי את הרוגלך "כמו בקונדיטוריה" של קרין גורן (סודות מתוקים, עמוד 148, העמוד הכי מלוכלך בספר).

המתכון הזה מלווה אותי, את משפחתי וחברי כל כך הרבה שנים שהוא הפך לחלק מהפולקלור שלנו - שם נרדף ל: "אין צורך במתנות, תביאי רוגלך זה מספיק".

ואכן הרוגלך האלו מככבים בימי הולדת, במפגשים משפחתיים, כתחליף למתנות, כמשהו "שחייבים שיהיה בבית" - הקינוח אולטימטיבי.

לא חשוב מה או מתי - העיקר שיהיה רוגלך.

בימים שלפני לידתה של נועה, נתקפתי במה שנקרא בספרות "תקופת הקינון". נשים נורמלית מסדרות את הבית, קונות בגדים לתינוק, מכינות לו את החדר, אבל אני, מה איתי? אני עומדת ומכינה רוגלך.

מרדדת, מורחת, חותכת, מגלגלת ומאפסנת. קופסה ועוד קופסה ועוד קופסה, העיקר שיהיה משהו לאורחים 😊

המצחיק הוא ששנים אני עושה את המתכון, וכמו בוקית כל פעם מחדש אני פותחת את הספר, עוברת על המצרכים, עוברת על הוראות ההכנה כאילו זו פעם ראשונה. ייקית, בוקית, תקראו לזה איך שאתם רוצים - בסוף זה עובד.

אז מה סוד הקסם?

1. מתכון קלי קלות. באמת שהוא פשוט. אין על קרין גורן מבחינת כתיבת מתכונים. אלופה.

2. נדרשת רק התפחה אחת. משמע - לשים, מתפיחים, מרדדים, מורחים, מגלגלים ולתנור.

3. המלית לא מתוקה מידי (אני משתמשת בקקאו איכותי וחזק, כך שהסוכר מאזן את המרירות ולא משתלט)

4. המרה פשוטה לפרווה (קרם קוקוס או מיץ תפוזים במקום חלב, מחמאה במקום חמאה. פשוט פשוט פשוט)

5. נשמר מצויין בהקפאה. ההפשרה לא פוגעת ברכות או בטעם, מה גם שאם תנסו לאכול אותו קפוא תגלו כי מדובר במעדן חלומי.

6. והכי הכי חשוב: אם מקפדים על החומרים, על הכמויות ותהליכי העבודה - אין סיכוי להכשל. הצלחה בטוחה!

בקיץ שעבר, באופן מפתיע, גיליתי לשמחתי שהמתכון יכול להפוך בקלות יחסית למתכון טבעוני.

בחופש הגדול, במסגרת קייטנת אימא, הבטחתי לנועה שנכין יחד רוגלך ואפילו טרחתי לשלוח את רועי לקנות קמח מוקדם בבוקר. אה-מה-מה, תוך כדי הכנת המצרכים התברר לנו כי גם הביצים נגמרו...

מה עושים?! מחפשים תחליפים. את נפלאות הצ'יה ותחליפי הביצה אני מכירה היטב, אבל מעולם לא העזתי לנסות אותם בבצק שמרים.

בחיל ורעדה טחנתי צ'יה, ערבבתי עם מים, שילבתי גם רסק תפוחים והתפללתי לטוב. הבצק יצא מנוקד ויפה, תפח למופת והפלא ופלא הרוגלך יצאו טעימים וחמודים ורק חדי העין והחיך יכלו להבחין כי במקום 2 ביצים יש שתי כפות צ'יה ורבע כוס רסק תפוחים.

מעבר למהפך התזונתי ברוגלך, גיליתי שאני כבר ממש מיותרת במטבח. היורשת השתלטה על כל שלבי העבודה והשאירה לי רק את התנור והכלים....😉